פרשת בראשית

"ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל"
במדרש- "ואכלתי לא נאמר אלא ואכל אכלתי ואכל עוד"
הקושיה פשטה איך אדם הא' מדבר חוצפה כזאת לפני ה' ועיין במפרשים וכל אחד לדרכו פנה ולע"נד נ'ל לפי הפשט ע"פ מש' בעל הטורים היא נתנה לי מן העץ ואוכל שהכיתני בעץ עד ששמעתי לדבריה עש' אכ' זאת הטענה של אדם הא' אם האישה יש לה שליטה עלי שתכה אותי בעץ אכ' אף לעתיד אני מוכרח לאכול וע"כ בקללה של האישה קלל אותה ה' והוא ימשל בך ואין עוד שליטה על האיש.  

"ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקח אותו אלוקים"  
כתב רש"י צדיק היה וקל כדעתו לשוב להושיע, שמעתי מפי שמועה כשנפתר רש"י עה' ירדו כל המלאכים ללוות אותו חוץ ממ"ט שר הפנים שהוא חנוך שכעס על רש"י שפירש וקל דעתו להושיע והיה באותו מעמד, רב אחד שהיה מקובל אלוקי וראה מה שנעשה, עמד הרב ואמר: "תראו כמה יקרים דברי רש"י שאף חנך לא הבין אותם וחשב שדעת רש"י שחנוך קל להורת ושע' אבל כשנדקדק בדברו רש"י נראה לא כך היתה כונתו, רש"י דקדק כלשנו וכתב להרשיע וכונותיו להרשיע אחרים אם יחיה חנוך והקב"ה ישקול הדבר לפי צדקתו של חנוך יהיו כול דורו רשעים גמורים וה' מרחם על כול מעשיו ועכ' סילקו הקב"ה לפני זמנו וכמו שפי' רזל' על פסוק שנגמר באלמנה לאליהו כי באת לי להזכיר עוני, וכשגמר הרב הפי' על דברי רש"י ראה שגם מ"ט ירד עם המלאכים זה מה ששמעתי.